×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיַּ֙עַשׂ֙ מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אׇרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רׇחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃
Moreover he made an altar of brass, twenty cubits its length and twenty cubits its breadth, and ten cubits its height.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
(א-ה) בניית הים * – מלכים א ז׳:כ״ג-כ״ו
וַעֲבַד יַת מַדְבְּחָא דִנְחָשָׁא עֶשְרִין אַמִין אוּרְכֵּיהּ וְעֶשְרִין אַמִין פוּתְיֵה וְעַשְרָא אַמִין רוּמֵיהּ.
ועשר אמות קומתו – אחשוב שהיה קומתו עשר אמות מחוט הסקרא ולמעלה והשאר מהדברים באלו העמודים והים כבר בארנוהו בס׳ מלכים.
מזבח נחושת – ר״ל מזבח אבן תחת מזבח נחשת שעשה משה במדבר.
ויעש – זה לא נזכר במלכים, ולדעת ר׳ יוסי בזבחים (נ״ט.) לא עשה את מזבח הנחושת עד בעת החינוך שמזבח הנחושת של משה היה קטן מהכיל, ומפשטות דברי הכתוב נראה שלמדנו עזרא כדעת ר׳ יהודה בזבחים (שם), שמ״ש במלכים (ח׳:ס״ד) ביום ההוא קדש המלך תוך החצר, דברים ככתבן, ומזבח של שלמה כבר היה מתחלה, וכן מורה לשון הכתוב (ז׳:ז׳), ולר׳ יוסי צריך לדחוק בפי׳ הכתובים כמ״ש בפי׳ מלכים שם. ומ״ש שעשה מזבח נחושת, היינו מזבח אבנים תחת מזבח נחשת של משה. ומ״ש כ׳ אמה ארכו, היינו מקום המערכה היה עשרים על עשרים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ב) וַיַּ֥עַשׂ אֶת⁠־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּ֠ה מִשְּׂפָת֨וֹ אֶל⁠־שְׂפָת֜וֹ עָג֣וֹל׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃
Also he made the molten sea, ten cubits from brim to brim, round in compass, and its height was five cubits; and its circumference thirty cubits.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲבַד יַת יַמָא מֻתָּךְ עֲשַר אַמִין מִן שִפְתֵיהּ לְשִפְתֵיהּ סְגַלְגַל חֲזוֹר חֲזוֹר וַחֲמֵשׁ אַמִין רוּמֵיהּ וְחוּט מְשַׁח תְּלָתִין אַמִין מַקַף לֵיהּ חֲזוֹר חֲזוֹר.
ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו – הים מלמטה עשר על עשר על רום ג׳ אמות, והיה מלמעלה י׳ על י׳ על רום ב׳א אמותב, הרי מאה וחמשים מקואותג (עירובין י״ד:); שהמרובע יותר עלד העגול רביע, עשה אותו מלמטהה מאה מקואות, על כל אמה ואמה מקוהו, ועשה אותו מלמעלהז שבעים וחמשה של שבעיםח וחמשה סאין, טול ל׳ ותן עליהםט ל׳ הרי חמשים מקואות שבמקוהי אמה על אמה ברום ג׳ אמות (עירובין שם) נמצא מחזיק מאה וחמשים מקואות.⁠יא
אבל אי אתה יודע כמה נחשת היה בו, אם תבוא לחשב טפח על טפח ברום טפח יש בו יותר ממשקל מנה, כייב טפחים ויש בו מאתים ושמניםטו אמות: מלמטה מאה אמה, הקיפו על רום ג׳ מאותטז ועשרים, והקיפו מלמעלהיז על ששים וב׳ אמהיח שנאמר וקו שלשים באמה יסוב אותויט סביב משפתו אל שפתו. הקיפו נתפש עלכ שפתו על רום ב׳ אמות, מלמטן הקיפו מ׳ אמה.⁠כא
א. כן בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853: ״שתים עשרה״
ב. כוונתו שבגובה ג׳ אמות התחתונות הים היה רבוע, ובב׳ העליונות היה עגול, כדעת רמי בר יחזקאל (עירובין י״ד:)
ג. כך בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 חסר: ״מקואות״
ד. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״על״): ״מן״.
ה. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים: ״למעלה״.
ו. כלומר מחלקים לריבועים של אמה על אמה, וכל ריבוע הוא בשיעור מקוה כיון שהוא בגובה ג׳ אמות.
ז. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים: ״מלמטה״.
ח. נדצ״ל ״עשרים וחמשה״, והוא מעוגל, והמספר המדויק הוא ⅔26.
ט. כך בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5. במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853: ״עליה״
י. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״שבמקוה״.
יא. המספרים שנקט המחבר לא מדויקים. כוונתו שכיוון שבחלק העליון יש 75 אמות בגובה 2 אמות (שבכל אמה בגובה 2 אמות יש ~25 סאין), א״כ בכדי לחשב כמה מקוואות יש בו צריך לקחת 25 מהאמות בכדי להשלים את ה50 האחרים לגובה 3 אמות. ומה שנקט ״טול ל׳⁠ ⁠⁠״ יתכן שהוא שיבוש וצ״ל ״כ״ה״.
יב. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״כי״.⁠ לכל אמה ואמה של ה׳ וה׳כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32: ״ששה״, ובכ״י מינכן 5: ״ששה ששה״
יג. לכל אמה ואמה של ה׳ וה׳כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32: ״ששה״, ובכ״י מינכן 5: ״ששה ששה״
יד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32: ״ששה״, ובכ״י מינכן 5: ״ששה ששה״
טו. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״ושמנה״.
טז. נדצ״ל ״מאה״. בכ״י רוסטוק 32: ״אמות״.
יז. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״והקפן מלמעלן״.
יח. נדצ״ל: ״והקיפו מלמעלה על רום ב׳ ששים אמה״
יט. כך במהד׳ קירכהיים, וכ״ה בפסוק לפנינו. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853: ״יסובבנהו״, בכ״י רוסטוק 32: ״יסובנו״
כ. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5: ״עם״
כא. כך בכ״י רוסטוק 32, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 (במקום ״אמה״): ״סאה״
עשר באמה משפתו אל שפתו – י׳ על י׳ באמצעיתו עגול סביב.
וקו שלשים באמה יסב אותו – כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש ברחבו טפח.
וחמש באמה קומתו – עומקו.
ten cubits from brim to brim Ten by ten in its center, circular around.
and a line of thirty cubits did encompass it round about Whatever has a circumference of three handbreadths has a diameter of one handbreadth.
and the height thereof was five cubits its depth.
עשר באמה משפתו אל שפתו1שהיה רחבו עשר אמות. והקפו שלשים אמה, 2כמו שאומ׳ קו שלשים באמה יסב אותו, 3שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (בבלי עירובין י״ד.).
1. שהיה רחבו וכו׳. כך בפירושו למלכים א ז׳:כ״ג ד״ה ״ועשר באמה״.
2. כמו שאומ׳...יסב אותו. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק.
3. שכל שיש בהקיפו וכו׳. כך בבבלי ערובין י״ד. על פי פסוקנו. כידוע, מידת היקפו של עיגול היא מידת הקוטר שלו כפול שלש ושבר קטן (pi).
Ten cubits from brim to brim. That is, [the basin’s] diameter was ten cubits. Its circumference was thirty cubits, as the text says, “a perimeter of thirty cubits encircled it”; for anything with a circumference of three fistlengths has a diameter of one fistlength (b. Eruvin 14a).
וקו – חבל.
את הים – כעין גיגית גדולה עשויה בדמות ים.
מוצק – ביציקה נעשה ולא בהקשת הקורנס.
משפתו – משפת זה עד השפה שממולו.
עגול סביב – בכל סביבו היה עגול.
וקו שלשים – כי כל מה שיש ברחבו אחד יש בהקיפו שלשה.
ויעש הים – זה העתיק כמו שהוא בס׳ מלכים (א ז׳:כ״ג-כ״ו), רק תחת שנאמר שם פקעים כתוב פה בקרים, תחת אלפים בת כתוב פה ג׳ אלפים בת, ושם כתבתי להשוות הכתובים עיי״ש.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) וּדְמ֣וּת בְּקָרִים֩ תַּ֨חַת ל֜וֹ סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ סוֹבְבִ֣ים אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּֽאַמָּ֔ה מַקִּיפִ֥ים אֶת⁠־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנַ֤יִם טוּרִים֙ הַבָּקָ֔ר יְצוּקִ֖ים בְּמֻצַקְתּֽוֹ׃
And under it was the image of oxen, which encircled it round about, for ten cubits, surrounding the sea round about. The oxen were in two rows, cast in one piece with its casting.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְצוּרַת תּוֹרִין מִלְרַע לֵיהּ חֲזוֹר חֲזוֹר מַקְפִין יָתֵיהּ עֲשַר אַמִין מַקְפִין יַת יַמָא חֲזוֹר חֲזוֹר תְּרֵין סִדְרִין דְתוֹרֵי מִתְּכִין בְּאַתָּכוּתֵיהּ.
ודמות בקרים תחת לו – צורת דמות בקרים יצק ממנו לעמוד עליו ואדוקים בו כדאמר בסוף הפסוק הבקר יצוקים במצקתו.
סביב סובבים אותו עשר באמה מקיפים את הים – אין מפורש כאן מה הדבר שסובבן אלא במלכים כתיב לפקעים מתחת לשפתו סביב וגו׳ (מלכים א ז׳:כ״ד) פקעים כגון שעושין לכוסות פימילי״ש עגולים משום נוי ומתחת לשפתו וסביב היו עומדים בשלש אמות התחתונות מרובעות ושתים עליונות עגולות ואי אפשר להכיל אלפים בת יכיל (מלכים א ז׳:כ״ו) שהם מאה וחמשים מקוה טהרה אלא בענין זה כמו שמפורש בעירובין והעליונות מרובועת ותחתונות עגולות א״א לומר דכי כתיב עגול סביב (דברי הימים ב ד׳:ב׳) סביב משפתו כתיב ומה שאמר בפקעים הללו עשר אמה לכל רוח אבל במקום עגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב.
שנים טורים – היו הפקעים.
יצוקים במצקתו – הכל יצוקים יחד לא שחבר לו את הפקעים אחר יציקתו על ידי מסמרות או על ידי דבק שקורין שולדורא בלעז.
And the likeness of oxen was beneath it And he cast the forms of the likeness of oxen from it to stand upon, and they were fastened to it, as is stated at the end of the verse: "The oxen were cast when it was cast.⁠"
round about, encompassing it; ten cubits encompassing the sea It is not elucidated here what the thing that encompassed them was, but in I Kings (7:24) it is written: "And under the brim were ornamental knobs encompassing it round about, for ten cubits, encompassing the sea round about.⁠" Knobs are like those made for cups, round pomels (apple-shaped) knobs, for the sake of beauty, and beneath its brim and round about, they stood in the three lowest cubits, which were square, and the two round upper ones. And it is impossible to contain [that which Scripture says] (ibid. verse 26): "it contained two thousand bath,⁠" which are the equivalent of one hundred fifty purifying pools, except in this matter, as is delineated in Erubin (13a). And it is impossible to say that the upper ones were square and the lower ones were round, because that which is written: "it was round all about,⁠" refers to its brim, and that which Scripture states about these knobs, "ten cubits" on each side, but where it was round, it is impossible to say, "ten cubits around.⁠"
two rows the knobs were cast when it was cast;
all were cast together, not that he attached the knobs after its casting, with nails or with glue, called soldure in Old French, soldering.
ודמות בקרים תחת לו סביב – מלת ״לו״ שבה אל ״שפתו״ שזכר (פס׳ ב), כמו שאמ׳ במלכים ״מתחת לשפתו״ (מלכים א ז׳:כ״ד); ואע״פ ש״שפה״ לשון נקבה, הנה מצאנו ״שפה יהיה״ (שמות כ״ח:ל״ב) – לשון זכר. או שבה מלת ״לו״ אל ״הים״ (פס׳ ב), ואינו רוצה לומר מתחתיו ממש; אלא 1בקומתו מתחת היו מצוירים דמות הבקרים. ובקרים שזכר הנה 2הם הפקעים שזכר בספר מלכים (מלכים א שם), ותרג׳ יונתן ״פקעים״ – ״דמות ביעין״; 3א״כ נצטרך לפרש כי גופם היה עגול כדמות ביצים, ופניהם היו דמות פני בקרים.
עשר באמה מקיפים את הים סביב4פרשו רבותי׳ ז״ל (בבלי עירובין י״ד:) כי השלש אמות התחתונות היו מרבעות והשתים העליונות עגולות – 5כי קומת הים חמש אמות (לעיל פס׳ ב). ופי׳ ״עשר באמה״ כי הבקרים היו בשלש אמות התחתונות שהיה הים מרבע בהם, 6ובהם היו הבקרים; וזהו שאמ׳ ״עשר באמה״, פי׳: 7עשר באמה לכל רוח. הנה היה רִבוּע הים ארבעים אמה, ועגולו מלמעלה שלשים אמה.
יצוקים במצקתו8השם: ״מוּצֶקֶת״, בפלס ״מוֹלֶדֶת״ (בראשית כ״ד:ח׳), ואם זה בחל״ם וזה בשר״ק. 9ופי׳ כי אלה הבקרים הותכו עם הים כאחד, לא שחברו בו אחר כן.
1. בקומתו מתחת. ר״ל: בחלקו התחתון.
2. הם הפקעים. בספר השרשים ערך ״פקע״ כותב רד״ק בשם הערוך שפקעים הם ״אבטחים קטנים״.
3. א״כ נצטרך לפרש וכו׳. בספר השרשים שם, רד״ק מפרש כך בדעת התרגום בלשון ״אולי״. כאן, בשלב שני, הוא כותב ״נצטרך לפרש...⁠״. ולבסוף, בפירושו על הפסוק במלכים, הוא מפרש כך ללא כל לשון של הסתייגות.
4. פרשו רבותי׳ ז״ל וכו׳. בפירושו למלכים שם הוא מוסיף שמפשט הפסוקים נראה כפירושם של רז״ל.
5. כי קומת הים חמש אמות. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק. כוונתו בזה היא לומר שהמידות של שלש אמות ושתי אמות ששיערו רז״ל לשני חלקי הים מתאימות לגובהו של חמש אמות הנזכר בפסוק ב. אך אין רד״ק מתייחס לשאלה מדוע רז״ל חילקו אותו באופן זה (אשר לכך, ראו החשבון שבגמרא).
6. ובהם היו הבקרים. לשון זו נראית מיותרת, כי הוא כבר כתב ״הבקרים היו בשלש אמות התחתונות...⁠״. ואולי כוונתו היא שבכל אחד מארבעת הצדדים של הריבוע היו צורות בקרים, כמו שהוא הולך ומבאר.
7. עשר באמה לכל רוח. מידת כל אחד מצדדי הריבוע היתה עשר אמות, כמידת הקוטר של העיגול שהיווה את חלקו העליון של הים.
8. השם: ״מוצקת״ וכו׳. ר״ל: שם-העצם ללא כינוי-שם בסופו הוא ״מוּצקת״, במשקל ״מוֹלדת״ (הנזכר במכלול קס״ח:), ואין לדקדק על השור״ק. והשוו ספר השרשים ערך ״יצק״. מ״בפלס״ עד ״בשר״ק״ חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
9. ופי׳ כי אלה הבקרים וכו׳. השוו פירושו למלכים שם ד״ה ״יצוקים״, רש״י ור׳ יוסף קרא שם, והמיוחס לרש״י כאן.
Figures of oxen were beneath it (taḥat lo), all around. The word lo (=it) refers to sefato (=its brim) mentioned [above] (v. 2), as it says in Kings, “below the brim” (1 Kings 7:24). Even though safah (=brim) is feminine, we nevertheless find safah yihyeh (=there shall be a binding; Exod 28:32) in the masculine. Alternatively, lo refers to ha-yam (=the basin; v. 2), and [taḥat lo] does not mean beneath it literally. Rather, it means that the figures of oxen were crafted into its lower portion. The oxen mentioned here are the peqa‘im mentioned in the book of Kings (1 Kings 7:24), which Targum Jonathan renders “egglike figures.” On this assumption, we must explain that their bodies were rounded in the shape of eggs, whereas their faces were in the likeness of those of oxen.
Ten cubits surrounded the basin, all around. Our Sages, of blessed memory (b. Eruvin 14b), explain that the three lower cubits were square-shaped, and that the two upper ones were round—for the height of the basin was five cubits (v. 2). So the meaning of “ten cubits” is that the oxen were on the three lower cubits where the basin was square-shaped. That is, the text says “ten cubits” because each of the sides—upon which were the oxen—was ten cubits. The perimeter of the square-shaped portion of the basin was thus forty cubits, whereas the circumference of its upper portion was thirty cubits.
Cast in its mold (be-muṣaqto). The noun is muṣeqet, in the pattern of moledet (=birthplace; Gen 24:8), even though one is with a ḥolem and the other with a shureq. What is meant here is that these oxen were cast together with the basin, not emblazoned on it afterward.
ודמות בקרים – כעין ראשי בקרים ובמ״א נאמר פקעים כי עשו בפקעים צורות ראשי בקרים.
תחת לו – ר״ל בשלש האמות התחתונות שהיו מרובעות אבל שתי האמות העליונות היו עגולות כמ״ש רז״ל בערובין וז״ש עשר באמה מקיפים וכו׳ ר״ל ארבעה הפאות שבכל אחת עשר אמות היו הבקרים מקיפים וכו׳.
שנים טורים – שני שורות בקרים הקיפו זה למעלה מזה.
יצוקים – הבקרים ההם היו ניצוקים כאחד עם יציקת הים ולא יצקם בפ״ע וחברם אח״כ במלאכה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודהכל
 
(ד) עוֹמֵ֞ד עַל⁠־שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר בָּקָ֗ר שְׁלֹשָׁ֣ה פֹנִ֣ים ׀ צָפ֡וֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה֩ פֹנִ֨ים ׀ יָ֜מָּה וּשְׁלֹשָׁ֣ה׀ פֹּנִ֣ים נֶ֗גְבָּה וּשְׁלֹשָׁה֙ פֹּנִ֣ים מִזְרָ֔חָה וְהַיָּ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָ֑עְלָה וְכׇל⁠־אֲחֹרֵיהֶ֖ם בָּֽיְתָה׃
It stood upon twelve oxen, three looking toward the north, and three looking toward the west, and three looking toward the south, and three looking toward the east; and the sea was set upon them above, and all their hindquarters were inward.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

קָאֵם עַל תְּרֵיסַר תּוֹרִין תְּלָתָא אַפֵּיהוֹן לְצִפּוּנָא וּתְלָתָא אַפֵּיהוֹן לְמַעַרְבָא וּתְלָתָא אַפֵּיהוֹן לְדָרוֹמָא וּתְלָתָא אַפֵּיהוֹן לְמַדִינְחָא וְיַמָא מִתְּקֵן עֲלֵיהוֹן מִלְעֵלָא וְכָל אֲחוֹרֵיהוֹן לְגָיו.
וכל אחוריהם ביתה – אחוריהם של בקרים הללו היו פונים ביתה אל תחתיהם שבצפון פונים אחוריהם כנגד אותן שבדרום ושל מזרח כנגד שבמערב.
and all their hind parts were inward The hind parts of all these oxen were facing inward (to) their bottom; those in the north their hind parts were facing opposite those in the south, and those in the east opposite those in the west.
עומד על שנים עשר בקר1גם זה הפסוק מעיד כי הים היה מרבע מתחת, שהרי מונה לו ארבע רוחות ככל מרובע, ובכל רוח היו שלשה בקר 2שהיה הים עומד עליהם.
1. גם זה הפסוק וכו׳. השוו דבריו למלכים א ז׳:כ״ה.
2. שהיה הים עומד עליהם. כך על פי לשון פסוקנו; ור״ל: צורות הבקרים היו בחלקו התחתון של הים, כמו שהוא מבאר בפירושו לפסוק ג ד״ה ״ודמות בקרים״.
It stood above twelve oxen. This verse, too, suggests that the basin was square-shaped at the bottom, for it enumerates four sides for it, akin to any square. On each side there were three oxen, with the basin standing above them.
עומד – הים הזה היה עומד על י״ב בקר עשויים מנחושת.
פונים – את פניהם.
והים עליהם – לתוספת ביאור כפל הדבר.
וכל אחוריהם – אחורי הבקר היו לצד פנים אחוריו של זה מול אחוריו של זה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודהכל
 
(ה) וְעׇבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָתוֹ֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה שְׂפַת⁠־כּ֔וֹס פֶּ֖רַח שׁוֹשַׁנָּ֑ה מַחֲזִ֣יק בַּתִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים יָכִֽיל׃
And it was a handbreadth thick; and its brim was wrought like the brim of a cup, like the flower of a lily. It received and held three thousand baths.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְסוּמְכֵיהּ פּוּשְׁכָא וְסִפְתֵיהּ הֵי כְעוֹבַד כְּלִיד סְגַלְגַל לְקִיט כְּשׁוֹשַׁנָהָא נָקֵיט תְּלָתָא אַלְפִין בַּתִּין בְּיוֹבָשׁ תְּרֵין אַלְפִין בָּתִּין בְּרוּטְבָא מַחֲסֵיל.
ועביו טפח – שוליו ודפנותיו אלא שאצל פיו הי׳ דק מרוקע ומרודד.
כמעשה שפת כוס – ששותין בו ומצויר פרח שושן.
מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל – אף זה מחזיק ובמלכים כתיב אלפים בת יכיל (מלכים א ז׳:כ״ו) גודשא תלתא שהבת ג׳ סאין שנאמר האיפה והבת תוכן אחד (יחזקאל מ״ה:י״א) להם הרי לך ששת אלפים סאין נמצאו מאה וחמשים מקוה טהרה לארבעים מאות סאין מאה מקואות נמצא גם לעשרים מאות סאין הנותרים חמשים מקואות ואף לכשתחלוק הכלי לפי המדה ששערו חכמים אמה על אמה בגובה שלש אמות למקוה תמצא וכן לשלש אמות מרובעות קומה ועשר על עשר משפתו אל שפתו מרובעות מאה מקואות ולשתים אמות עגולות קומה עשר על עשר משפתו אל שפתו עגולות חמשי׳ מקואות שמרובע יותר על העגול רביע.
And its thickness was a handbreadth [i.e.] its bottom and its walls, but at its mouth it was thin, spread out and flattened.
like the work of the brim of a cup used for drinking, upon which is depicted a lily flower.
it contained three thousand It contained this amount, but in I Kings (7:26) it is written: "It contained two thousand baths.⁠" The heaped measure was a third, for a bath is three seah, as is said: (Ezek. 45:11): "The ephah and the bath shall have one volume.⁠" Thus you have six thousand seah. This equals a hundred and fifty purifying pools for four thousand seah equal a hundred mikvaoth. And we find also for the remaining two thousand seah fifty mikvaoth, and even if you divide the vessel according to the measure that the Rabbis computed, namely a cubit by a cubit by the height of three cubits for a mikvah, you will find the same: for the height of three cubits, which was square, and which was ten by ten from its brim to its brim, are a hundred mikvaoth, and for the height of two cubits, where it was round, ten by ten from its brim to its brim around equal fifty mikvaoth, because a square is a fourth more than a circle.
מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל – ובספר מלכים: ״אלפים בת יכיל״ (מלכים א ז׳:כ״ו)! 1פירשו רבותי׳ ז״ל (תוספתא כלים ב״מ ה׳:ב׳): אלפים בלח ושלשת אלפים ביבש; 2כי כל כלי מחזיק בדבר יבש – אם גודשין אותו – 3שליש יותר על שמחזיק בדבר לח שאין אדם יכול לגדוש אותו – שהגדיש הוא שליש הכלי. וכן אמרו במשנה (משנה כלים ט״ו:א׳): 4שדה תיבה ומגדל וכוורת הקש, אע״פ שיש להם שולים, אם מחזיקות ארבעים סאה בלח, שהן כורַיִן ביבש, טהורים – וכורַיִם הם ששים סאה.
1. פירשו רבותי׳ ז״ל וכו׳. הלשון ״אלפים בלח ושלשת אלפים ביבש״ היא כלשון התוספתא בכלים; אבל נראה שעיקר מקורו של רד״ק הוא בבלי עירובין י״ד: – אותו מקור שהוא מציין בפירושו לפסוק ג – שם נמצא איפוא פירוש זה עם ההוכחה מהמשנה במסכת כלים הנזכרת בסוף הדיבור. בפירושו לפסוק במלכים מפנה רד״ק לתרגום שם התומך באותו פירוש. והשוו התרגום והמיוחס לרש״י כאן.
2. כי כל כלי וכו׳. בכת״י וטיקן נמצא כאן ״כי כל כלי שעמקו חצי רחבו...⁠״. כך נמצא בדברי רד״ק על הפסוק במלכים; וכך גם בכת״י מרוצליאנה כאן עם כמה מילים נוספות החסירות מובן (עיינו בחילופים). אותה הגבלה של הכלל לכלי שהעומק שלו הוא חצי הרוחב שלו היא כנראה על פי רש״י עירובין י״ד:ב׳ ד״ה ״שהן כוריים״; ראו שם. אך קשה לדעת אם התוספת כאן היא של רד״ק, למרות שדבריו אמנם מושפעים, לפעמים, מלשון רש״י על הגמרא. (על השפעה זו עמדה נ׳ גרינהויז על פי כמה דוגמאות; ראו, למשל, ביאורו של רד״ק לדברי רז״ל בפירושו למיכה ה׳:י׳ בהשוואה עם רש״י לכתובות ק״י: ד״ה ״ישיבת כרכין״. על השפעתו של רש״י על פירושי רד״ק בכללה ראו הנ״ל, ״The Influence of Rashi"‎). ברם, נראה בבירור שההגבלה היא נכונה ושהכוונה היא רק לכלי שעומקו חצי רחבו כמו הים, שקומתו (=עומקו) היתה חמש אמות ורחבו עשר אמות; כי אם יחס העומק והרוחב משתנה, גם יחס התכולה והגודש משתנה. במה שטוען ה״משנה אחרונה״ על המשנה בכלים ש״לא משמע כן בסוף מס׳ חגיגה גבי שלחן של מקדש״, נראה שהוא מתייחס לרש״י במסכת חגיגה כ״ו: ד״ה ״שק מיטלטל״ המזכיר את הכלל בלי ההגבלה; אך נראה שאין לדייק מכך שרש״י שם באמת שולל את ההגבלה.
3. שליש יותר וכו׳. אותו ״שליש״ הוא ״מִלְּבַר״, כלומר: הגודש הוא שליש של התכולה והגודש ביחד. בכל עדי-הנוסח כתוב ״השליש״ במקום ״שליש״, וברובם אף הוספה המילה ״מחזיק״ אחרי ״יותר״ (עיינו בחילופים); אבל נראה לתקן את הנוסח כפי שהצגתי אותו.
4. שדה תיבה ומגדל וכו׳. ראו מפרשי המשנה בהגדרת כל אותם הכלים. ופירוש הענין: כלי שאינו יכול להיטלטל כשהוא מלא, כמו זה שמחזיק ארבעים סאה של נוזלים, אינו מקבל טומאה. בקשר לביטוי ״אע״פ שיש להם שולים״, לפנינו בגמרא לא כתוב ״אע״פ״ (אך ראו דקדוקי סופרים שם); וראו הערה 87 בחידושי הריטב״א שם (מהדורת מוסד הרב קוק, בעריכת מ׳ גולדשטיין) ובמקורות המצויינים בה. בפירוש ״מלאכת שלמה״ על המשנה (המצוין באותה הערה) מבואר שלפי נוסחתו של רד״ק, הכוונה היא: אם אין לכלי שוליים הוא טהור אפילו אם אינו כה גדול, כל זמן שאינו יכול לעמוד על הרצפה בלי לסמוך על משהו אחר (כי בכך אינו נחשב כלי; השוו הריטב״א); אבל אם הוא מחזיק ארבעים סאה של נוזלים הוא טהור אף על פי שיש לו שוליים, כי אינו יכול להיטלטל כשהוא מלא.
At capacity, it held three thousand baths. But in the book of Kings [it says], “Its capacity was two thousand baths” (1 Kings 7:26)! Our Sages, of blessed memory (Tosefta [Zuckermandel] Kelim Bava Metzia 5:2), explain: “Two thousand of liquids and three thousand of solids”: any vessel holds one-third more heaping solids than it does liquids, which cannot be heaped; for what extends above the vessel amounts to one-third of the vessel. They say similarly in the Mishnah (Kelim 15:1): “A chest, a box, a cupboard, or a straw basket … even with a flat bottom, is not susceptible to ritual impurity if it holds forty se’ahs of liquid, which is equivalent to two kors of solid”—and two kors of solid is sixty se’ahs.
יכיל – יחזיק כמו קטן מהכיל (מלכים א ח׳:ס״ד).
ועביו – שוליו ודפנותיו.
ושפתו – שפת הים ממעל היה מעשה דק ומרודד כמעשה שפת כוס המצויר בפרח ושושן.
מחזיק בתים – וחזר ומפרש שלשת אלפים יכיל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ו) וַיַּ֣עַשׂ כִּיּוֹרִים֮ עֲשָׂרָה֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן חֲמִשָּׁ֨ה מִיָּמִ֜ין וַחֲמִשָּׁ֤ה מִשְּׂמֹאול֙ לְרׇחְצָ֣ה בָהֶ֔ם אֶת⁠־מַעֲשֵׂ֥ה הָעוֹלָ֖ה יָדִ֣יחוּ בָ֑ם וְהַיָּ֕ם לְרׇחְצָ֥ה לַכֹּהֲנִ֖ים בּֽוֹ׃
He made also ten lavers, and put five on the right hand, and five on the left, to wash in them. Such things as belonged to the burnt-offering they washed in them; but the sea was for the priests to wash in.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
בניין הכיורות * – מלכים א ז׳:ל״ח-ל״ט
וַעֲבַד כִּיוֹרִין עַשְרָא וִיהַב חַמְשָׁא מִן יַמִינָא דְכִיוֹרָא דִי עֲבַד בְּצַלְאֵל וְחַמְשָׁא מִן שְמָאלֵיהּ לְמִחֲלַל בְּהוֹן יַת עוֹבַד עֲלָתָא מְרִיחִין בְּהוֹן וְכִירָא דִבְצַלְאֵל לְקִדוּשׁ כַּהֲנָא רַבָּא וְיַמָא לְקִדוּשׁ כַּהֲנָא בֵּיהּ.
ויעש כיורים עשרה – לבד אותן של משה.
ויתן חמשה מימין – לכיור של משה.
וחמשה משמאל – לרחצה בהם קדוש ידים ורגלים.
את מעשה העולה ידיחו בם – מן מימי הכיור ידיחו קרבי העולה ודוקא עולה אבל שלמים לא שהוא נאכל לבעלים בכל העיר, הכיורים היו לקדוש טבילה.
And he made ten lavers in addition to Moses'.
and he placed five on the right of Moses' laver.
and five on the left to wash with them This is the sanctification of the hands and feet.
the performance of the burnt offering they would rinse with them With the water of the laver they would rinse the innards of the burnt offering, and only the burnt offering, but not the peace offering, because it was eaten by the owners and throughout the city. The lavers were for sanctification and the sea for immersion.
חמשה מימין וחמשה משמאל – פי׳: מימין כיור משה ומשמאלו. וכן במנורות – חמש מימין מנורה שעשה משה וחמש משמאלה (להלן פס׳ ז); וכן בשלחנות – חמש מימין לשלחן משה וחמש לשמאלו (להלן פס׳ ח). כן פרשוהו רבותי׳ ז״ל (בבלי מנחות צ״ח:), 1כי המנורות כלם היו בדרום והשלחנות כלם בצפון; וכן נתנם משה במשכן – המנורה בדרום (שמות מ׳:כ״ד) והשלחן בצפון (שמות מ׳:כ״ב). 2ונחלקו רבותי׳ ז״ל (בבלי מנחות צ״ט.): מהם אמרו כי לא היו מדליקים אלא על מנורת משה ולא היו מסדרין אלא על שלחן משה, 3שנ׳ ״את מנורת הזהב ונרותיה לבער בערב״ (השוו להלן י״ג:י״א); ומהם אמרו כי על כלן היו מדליקין שנ׳ ״את המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט״ (להלן ד׳:כ׳), ועל כולן היו מסדרין שנ׳ ״את השלחנות ועליהם לחם הפנים״ (להלן ד׳:י״ט). 4וכן נראה כי על כולן היו מדליקין ומסדרין, 5ואע״פ שכל אחד מהם תירץ הפסוקים לדעתו. 6ומה שאמ׳ ״על מנורת הזהב״ (השוו להלן י״ג:י״א) – להודיע שאף בשל משה היו מדליקין, אע״פ שעשה עשר.
לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם7״את מעשה העולה״ הוא פירוש ״לרחצה בהם״, כלומ׳: מה היו רוחצים בהם? את מעשה העולה היו מדיחים בם. 8או הוא חסר ו״ו השמוש – ״ואת מעשה העולה״, כלומ׳: הכיורים היו לרחצה בהם, פי׳: לרחוץ בהם הכהנים ידיהם ורגליהם, כמו כיור שעשה משה שאמ׳ בו ״ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם״ (שמות ל׳:י״ט), ואת מעשה העולה ידיחו בם גם כן.
והים לרחצה לכהנים בו – פי׳: הים היה לטבילת הכהנים, שהיו טובלין מטומאתן בתוכו. ובתלמוד ירושלמי (ירושלמי יומא ג׳:ח׳) מקשה: ולאו כלי הוא? כלומ׳: היאך היו טובלין בתוכו? והלא הוא כלי, ואין טבילה בכלים! ומתרץ: אמ׳ ר׳ יהושע בן לוי: אמת המים היתה נמשכת לו מעין עיטם, והיו רגלי השורים 9פתוחים כרמונים; כלומ׳: מתחת לארץ היו באין לו המים, והיו נכנסין ועולין דרך רגלי השורים, שהיו פתוחין מתחתיהם וחלולים.
1. כי המנורות כלם וכו׳. הגמרא שוללת את האפשרות ש״חמשה מימין וחמשה משמאל״ פירושו: מימין הפתח של ההיכל ומשמאלו, כי כל אלה המנורות היו צריכות להיות מונחות בצד של הבית שהיתה בו המנורה במשכן; וכן בקשר לשולחנות. רד״ק מרחיב את הענין גם לכיורות; השוו התרגום והמיוחס לרש״י.
2. ונחלקו רבותי׳ ז״ל וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
3. שנ׳ ״את מנורת הזהב...⁠״. זהו המקור שהיו מדליקים רק את מנורת משה. המקור שהיו מסדרים לחם רק על שולחן משה הוא בספר מלכים א ז׳:מ״ח: ״ויעש שלמה... את השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב״.
4. וכן נראה וכו׳. השוו דבריו למלכים א ז׳:מ״ט ד״ה ״חמש מימין״.
5. ואע״פ שכל אחד מהם תירץ הפסוקים לדעתו. באמת, נמצא תירוץ בגמרא רק בקשר לפסוק ״את השלחנות...⁠״ כדי ליישבו לפי הסוברים שהיו מסדרים רק על שלחן משה, אך בקשר לשאר ההוכחות לשתי השיטות אין שם תירוצים. לכן, הוצרך רד״ק לתרץ את הפסוקים לפי השיטה שהוא מעדיף; ועיינו עוד בהערה הבאה.
6. ומה שאמ׳ ״על מנורת הזהב״ וכו׳. כיון שאין רד״ק מצטט את ההוכחה לְמה שהיו מסדרים רק על שולחן משה, אין הוא משיב עליה. אבל בפירושו למלכים א ז׳:מ״ח הוא אמנם משיב עליה; ראו שם.
7. ״את מעשה העולה״ הוא פירוש ״לרחצה בהם״. ר״ל: כל הביטוי ״את מעשה העולה ידיחו בם״ הוא פירוש לביטוי ״לרחצה בהם״, כמו שרד״ק הולך ומבאר. אבל אין כוונתו ש״מעשה העולה״ הוא מושא של הפועל ״לרחצה״.
8. או הוא חסר וכו׳. כהבנה זו מצדד רד״ק בפירושו למלכים א ז׳:ל״ט ד״ה ״אל כתף״.
9. פתוחים כרמונים וכו׳. לפנינו בירושלמי: ״פחותים כרמונים״. (תודתי נתונה להרב ח״י ווידער על בדיקת כתב-היד.) אך ברד״ק למלכים א ז׳:כ״ו גם כתוב ״פתוחים״. ופירוש הענין: כלי שנמצא בו נקב כגודל של רימון, ובכך אינו מחזיק את תוכנו כהוגן, אינו נחשב כלי, כמו שמצאנו לענין קבלת טומאה במשנה כלים י״ז:א׳. ובכן, הים לא נחשב כלי לענין טבילה, כי הוא לא החזיק את המים שבתוכו. אלא, המים היו באים מעֵין עיטם, והיו זורמים תחת הארץ לתוך הים דרך הנקב שברגלי השוורים כמו שרד״ק מבאר. לפיכך, המים שבים היו תמיד מחוברים אל מקורם דרך נקב בגודל רימון, לא מונחים בים כמו מים המונחים בכלי שלם.
Five to the right and five to the left. This means: to the right of Moses’ laver and to the left of it. And the same for the lampstands—five to the right of the lampstand that Moses made and five to the left of it (v. 7), and for the tables—five to the right of Moses’ table and five to the left of it (v. 8). Our Sages, of blessed memory (b. Menaḥot 98b), explain it like this on the grounds that all of the lampstands were to the south, and all the tables to the north. This, after all, is where Moses placed them in the Tabernacle—the lampstand to the south (Exodus 40:24) and the table to the north (Exodus 40:22). But they have this debate (b. Menaḥot 99a): Some of them say that they would kindle Moses’ lampstand only and set up the rows [of bread] on Moses’ table only, as it says, “they kindle the golden lampstand with its lamps burning [each] evening” (2 Chronicles 13:11). And some of them say that they would kindle all of them, as it says, “the lampstands and their lamps, to burn as prescribed” (2 Chronicles 4:20), and set up the rows [of bread] on all of them, as it says, “the tables, with the bread of display upon them” (2 Chronicles 4:19). And even though each one reconciles his view with the verses, it is this [latter view] that appears correct: they would kindle or set up the rows [of bread] on all of them. When the text says “the golden lampstand” (cf. 2 Chronicles 13:11), this is to impart that even though he made ten of them, they would kindle those of Moses also.
To wash with them; the parts of the burnt offering they would rinse off in them. “The parts of the burnt offering” is an elaboration of “to wash with them”; that is: What did they wash with them? They rinsed off the parts of the burnt offering in them. Alternatively, the text elides a conjunctive vav: “and the parts of the burnt offering.” That is, the lavers were for washing, meaning for the priests’ washing their hands and feet—akin to the laver Moses made, concerning which the text says, “and let Aaron and his sons wash their hands and feet [in water drawn] from it” (Exodus 30:19)—and they would also rinse off the parts of the burnt offering in them.
And the basin, for the priests to wash in it. This means: The laver was for the immersion of the priests, for they would immerse themselves in it [to cleanse themselves] from their impurity. The Talmud Yerushalmi (Yoma 19a) asks: “But was it not a vessel?” That is, how could they have immersed themselves in it? After all, it is a vessel, and immersion is ineffective in a vessel! And it replies: “Rabbi Joshua son of Levi said: A stream of water extended to it from the spring of Etam, and the feet of the oxen had openings the size of pomegranates.” That is, the water came to it from underground and would enter and rise up through the feet of the oxen, which were open and hollowed at the bottom.
לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם – הנה הכיורות היו לרחוץ מהם הכהנים ידיהם ורגליהם כמו שנזכר בתורה והנה זכר שהיו מדיחים בהם מעשה העולה כמו הקרב והכרעים.
והים לרחצה לכהנים בו – רוצה לומר: כשהיו צריכן טבילה.
כיורים – כעין דוד ולה דדים המריקים מים.
ידיחו – ענין שטיפה.
מימין – של הכיור שעשה משה.
לרחצה בהם – את ידיהם ואת רגליהם כמ״ש בתורה.
את מעשה וכו׳ – אף היו מדיחים בהם מעשה העולה כקרבים וכיוצא.
לרחצה – לכהנים לטבול בו מטומאתן וארז״ל שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים ודרך בם באו המים מן המעיין.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ז) וַ֠יַּ֠עַשׂ אֶת⁠־מְנֹר֧וֹת הַזָּהָ֛ב עֶ֖שֶׂר כְּמִשְׁפָּטָ֑ם וַיִּתֵּן֙ בַּֽהֵיכָ֔ל חָמֵ֥שׁ מִיָּמִ֖ין וְחָמֵ֥שׁ מִשְּׂמֹֽאול׃
And he made the ten candlesticks of gold according to the ordinance concerning them; and he set them in the temple, five on the right hand, and five on the left.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
וַעֲבַד מְנַרְתָּא דְדַהֲבָא עֲשַרְתֵּי כַּד חֲמֵי לְהוֹן וִיהַב בְּהֵיכְלָא חַמְשָׁא מִן יַמִינָא לִמְנַרְתָּא דִעֲבַד בְּצַלְאֵל וְחַמְשָׁא מִן שְמָאלָא.
ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם – למה נאמר במנורות כמשפטם לפי שמודיענו למה עשה עשרה מנורות והכל דרש מן התורה פרחים כפתורים גביעים משוקדים נאמרו בפ׳ שבעים הרי לכל עשרה מנורות שבעה נרות, (כן פי׳ אחי אמי דודי ר׳ קלונימוס ב״ר יהודה ומדרש הוא) ושבעה נרותיה כנגד ז׳ כוכבים חנכ״ל שצ״ם.
ויתן בהיכל חמש מימין – למנורה של משה.
וחמש משמאל – וכולם בדרום.
And he made the ten golden candelabra according to their regulations Why is it stated in connection with the candelabra, "according to their regulations"? Because he informs us why he made ten candelabra, and everything he deduced from the Torah: the flowers, the knobs, the almond-shaped cups enumerated in the chapter were seventy, meaning that for each of the ten candelabra were seven lamps. (This is how my mother's brother, my uncle, Rabbi Klonimos the son of Rabbi Judah explained it, and it is a midrash), and its seven lamps corresponded to the seven planets: Sun, Venus, Mercury, Moon, Saturn, Jupiter, and Mars.
and placed them in the Heichal, five from the right of Moses' candelabrum.
and five from the left but they were all in the south.
כמשפטם1פי׳: כמשפט המנורה שעשה משה, עם הגביעים והכפתורים (שמות ל״ז:י״ז-כ״ב).
1. פי׳: כמשפט המנורה שעשה משה וכו׳. אבל בתרגום: ״כד חמי להון״.
As prescribed. This means: as prescribed for the lampstand made by Moses, with its cups and calyxes (Exodus 36:17–22).
ויעש את מנורות הזהב עשר – ידמה שכלם היו מדליקין ובכל שלחנות שבהיכל היו עורכים גם כן לחם הפנים והראיה לזה מה שאמר אחר זה ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים ואת המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט.
כמשפטם – כתמונת מנורת משה בגביעים וכו׳.
מימין – של מנורת משה וכן השלחנות.
ויעש את מנורות עשר ויעש שלחנות עשרה – בא לפרש שמ״ש במלכים (א ז׳:מ״ח-מ״ט) ואת השולחן וכו׳ ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל, מוסב גם על השולחן, שגם הוא היה חמש מימין, ופי׳ מימין לשולחן ומנורה של משה ומשמאל לה, והיו השולחנות בצפון והמנורות בדרום כמשפטם. ויש פלוגתא בירושלמי דשקלים (פ״ו ה״ד) אם בער על כל המנורות וערך על כולם או לא, וכן בגמ׳ מנחות צ״ט (ע״א).
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ח) וַיַּ֣עַשׂא שֻׁלְחָנוֹת֮ עֲשָׂרָה֒ וַיַּנַּח֙ בַּהֵיכָ֔ל חֲמִשָּׁ֥ה מִיָּמִ֖ין וַחֲמִשָּׁ֣ה מִשְּׂמֹ֑אול וַיַּ֛עַשׂ מִזְרְקֵ֥י זָהָ֖ב מֵאָֽה׃
He made also ten tables, and placed them in the temple, five on the right side, and five on the left. And he made one hundred basins of gold.
א. וַיַּ֣עַשׂ =א?,ל,ש1,ק13 וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א?!=וַיָּ֣עַשׂ (קמץ באות יו״ד?)
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קעודהכל
וַעֲבַד פָּתוֹרִין עַשְרָא וַאֲנַח בְּהֵיכְלָא חַמְשָׁא מִן יַמִינָא לְפָתוֹרָא דִעֲבַד בְּצַלְאֵל וְחַמְשָׁא מִן שְמָאלָא וַעֲבַד פְּיָלֵי דְהַב מְאָה.
משמאל – של שלחן בצפון.
ויעש מזרקי זהב מאה – שזורקין בו הדם על המזבח.
from the left of the table in the north.
and he made a hundred golden basins with which to sprinkle the blood on the altar.
ויעש מזרקי זהב מאה – אינו אומר שהיו לצורך השלחנות, אלא לזרוק בהם הדם על המזבח היו; אלא מנאם עם השלחנות 1לזכר הכלים שעשה זהב.
1. לזכר הכלים שעשה זהב. ר״ל: הפסוק כולל אותם עם השולחנות כדי להזכיר את כל הכלים שנעשו מזהב ביחד.
[Solomon] made one hundred gold dashing instruments. The text is not saying that these were for the sake of the tables. Rather, they were for dashing the blood on the altar. The only reason it mentions them with the tables is that it is listing the items that he made out of gold.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קהכל
 
(ט) וַיַּ֙עַשׂ֙ חֲצַ֣ר הַכֹּהֲנִ֔ים וְהָעֲזָרָ֖ה הַגְּדוֹלָ֑ה וּדְלָת֧וֹת לָעֲזָרָ֛ה וְדַלְתוֹתֵיהֶ֖ם צִפָּ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃
Furthermore he made the court of the priests, and the great court, and doors for the court, and overlaid their doors with brass.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
וַעֲבַד דַרְתָּא דְכַהֲנַיָא וְדַרְתָּא רַבְּתָא וְדָשִׁין לְדַרְתָּא וְדָשֵׁיהוֹן חֲפָא נְחָשָׁא.
ויעש חצר הכהנים – עזרת הכהנים.
והעזרה הגדולה – זו עזרת ישראל.
And he made the priests' court This is known as the ְעֶזרַת הַכֹּהֲנִים.
and the large court This is the court of the Israelites.
והעזרה הגדולה1היא החצר הגדולה שהיו עומדים בה ישראל, 2ונקראת ״עזרה״ – שהיו נעזרים בהתפללם שם.
1. היא החצר הגדולה וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.
2. ונקראת ״עזרה״ וכו׳. השוו ספר השרשים ערך ״עזר״.
And the large ‘azarah. This is the large court in which the Israelites would stand. It is called an ‘azarah because when they prayed there, they would be ne‘ezarim (=helped).
ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה – הנה חצר הכהנים היא אשר היה בתוכו מזבח הנחושת ולאמצע צד המערב ממנו היה האולם וההיכל והדביר והעזרה הגדולה היא עזרת ישראל.
והעזרה הגדולה – היא עזרת ישראל וקרויה עזרה על כי נעזרים מה׳ כאשר יתפללו בה.
חצר הכהנים – עזרת כהנים.
והעזרה גדולה – עזרת ישראל.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(י) וְאֶת⁠־הַיָּ֗ם נָתַ֞ן מִכֶּ֧תֶף הַיְמָנִ֛ית קֵ֖דְמָה מִמּ֥וּל נֶֽגְבָּה׃
And he set the sea on the right side, eastward, toward the south.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל
וְיַת יַמָא יְהַב מִן עֵיבַר יַמִינָא לְרוּחַ קִדוּמָא מַדִינְחָא מִקֳבֵיל דָרוֹמָא.
מכתף הימנית קדמה ממול נגבה – ריחק אותו מן המזרח מן כנגד הפתח לדרומה של עזרה לפי שאין כבוד ונאה שיהו מטבילין כנגד פתח האולם.
from the right side eastward, opposite the south He distanced it from the east, from opposite the entrance to the south of the forecourt, because it is neither respectful nor fitting that they should immerse themselves opposite the entrance of the vestibule.
מכתף הימנית – בפאת הדרום.
קדמה ממול נגבה – ר״ל משוך כלפי מקצוע מזרחית דרומית שבחצר הכהנים.
ואת הים נתן – כמ״ש בתורת כהנים ויקרא (פרשתא דנדבה ד משנה י״ד) ובזבחים (נ״ט:ב׳).
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יא) וַיַּ֣עַשׂ חוּרָ֔ם אֶ֨ת⁠־הַסִּיר֔וֹת וְאֶת⁠־הַיָּעִ֖ים וְאֶת⁠־הַמִּזְרָק֑וֹת וַיְכַ֣ל [חוּרָ֗ם] (חירם) לַעֲשׂוֹת֙ אֶת⁠־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בְּבֵ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃
And Huram made the pots, and the shovels, and the basins. So Huram completed doing the work that he wrought for King Solomon in the house of God:
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
(יא-יח) סיכום כלי חירם * – מלכים א ז׳:מ׳-מ״ז
וַעֲבַד חִירָם יַת כִּיוֹרַיָא וְיַת מַגְרוֹפְיָתָא וְיַת פְּיָלַיָא וַחֲסַל חִירָם לְמֶעְבַד יַת עֲבִידְתָּא דִי עֲבַד לְמַלְכָּא שְׁלמה בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.
ויעש חורם את הסירות – סירות נחושת שעשויים לחתות הדשן לתת לתוך הסירות.
And Huram made the pots Copper pots, made to gather the ashes to put them into the pots.
ויכל חירם – חורם קרי.
הסירות – כעין קדרה כמו והיו הסירות בבית ה׳ (זכריה י״ד:כ׳).
היעים – מכבדות לגרף הדשן והוא מלשון ויעה ברד (ישעיהו כ״ח:י״ז).
בבית האלהים – בעבור צורך בית האלהים.
את הסירות – הוא פי׳ כירות (מלכים א ז׳:מ׳) כמש״ש, ועמש״ש שמ״ש ויעש חירום הוא חירם הראשון, ומ״ש ויכל חירם הוא חירם השני שהוא עשה גם העמודים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יב) עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם וְהַגֻּלּ֧וֹת וְהַכֹּתָר֛וֹת עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִ֖ים שְׁתָּ֑יִם וְהַשְּׂבָכ֣וֹת שְׁתַּ֔יִם לְכַסּ֗וֹת אֶת⁠־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּתָר֔וֹת אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִֽים׃
the two pillars, and the bowls, and the two capitals which were on the top of the pillars; and the two networks to cover the two bowls of the capitals that were on the top of the pillars;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

עֲמוּדַיָא תְּרֵין וְאַגָנִין וּקְרוּנְתָוַן עַל רֵישׁ עַמוּדַיָא תַּרְתֵּין וְסַרְגַיָא תַּרְתֵּין לְכַסָאָה יַת תַּרְתֵּין אֲגָנֵי קְרוּנְתָוַן דִי עַל רֵישׁ עַמוּדַיָא.
והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים – לשתי העמודים.
והשבכות שתים – אלו השרשרות שנאמרו למעלה ותדע שכן הוא שהרי לא בכאן ולא במלכים מזכיר בפרשה זו בשום מקום שרשרות.
לכסות את שתי גלות הכתרות – לכסות חלל הכותרת בשבכות ואותן ענפים כענפי חריות כמו שפירשתי.
and the two bowls and chapiters atop the pillars for the two pillars.
and the networks were two These are the chains mentioned above (3:16), and the proof that it is so is that neither here nor in Kings does he mention the chains anywhere.
to cover the two bowls of the chapiters to cover the hollow of the chapiters with chains, and those branches were like palm branches, as I explained (ad loc.).
על ראש העמודים – בספרים מדוייקים מלא וא״ו כחבריו שבענין כי לא נמנו במסו׳ עם החסרים שנמסר סימנם בד״ה ב׳ ג׳ ופרשת ויקהל.
והגלות – כן יקרא חלק התחתון מן הכותרת על כי מעשהו כספל והוא מלשון וגולה על ראשה (זכריה ד׳:ב׳).
והשבכות – כן יקרא חלק העליון מן הכותרת על כי מעשהו כעין שבכה ורשת.
והגלות והכתרות – הגולות של הכותרות.
והגולות והכותרות – הוא פי׳ למש״ש הגולות הכותרות כמ״ש בפי׳ שם, ויתר הדברים התבאר במלכים שם פסוק מ״א מ״ב.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יג) וְאֶת⁠־הָרִמּוֹנִ֛ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת שְׁנַ֨יִם טוּרִ֤ים רִמּוֹנִים֙ לַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֔ת לְכַסּ֗וֹת אֶת⁠־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּתָר֔וֹת אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֥י הָעַמּוּדִֽים׃
and the four hundred pomegranates for the two networks, two rows of pomegranates for each network, to cover the two bowls of the capitals that were upon the top of the pillars.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְיַת רִמוֹנַיָא אַרְבַּע מְאָה לְתַרְתֵּין סָרִגַיָת תְּרֵין סִדְרִין דְרִמוֹנִין לְסָרִגְתָּא חֲדָא לְכַסָאָה יַת אַגָנֵי קְרוּנְתָוַן דְעַל אַפֵּי עַמוּדַיָא.
ואת הרמונים ארבע מאות – למעלה הוא אומר ויעש רמוני מאה הא כיצד אלא כך יש לנו לפרש ודאי ד׳ מאות רמונים עשה כאשר נאמר כאן ומה שאמר מאה הרי מאה לכל טור וטור וד׳ טורים הם כדאמר ב׳ טורים לשבכה אחת וכן שני טורי׳ רמוני׳ לשבכה אחת (מלכים א ז׳:מ״ב) הרי ד׳ טורי׳ והרמוני׳ היו מחוזרי׳ בתוך השבכות המשובצי׳ ותקועי׳ לכסות בה היטיב את שתי גולות הכתרות.
And the four hundred pomegranates Above (ad loc.), he states: "and he made a hundred pomegranates.⁠" How so? We must explain it in this manner: He surely made four hundred pomegranates, as is stated here, and where it is stated [that he made] a hundred, it means a hundred for each row, for there were four rows, as it is stated: "two rows of pomegranates to one network,⁠" and so two rows of pomegranates to the other network, totaling four rows, and the pomegranates were strung within the networks, which were set and inserted to cover the two bowls of the chapiters.
ואת הרמונים ארבע מאות – ולמעלה אמ׳ ״ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות״ (דברי הימים ב ג׳:ט״ז)! המאה שזכר 1הם לטור האחד, והיו בהם ארבעה טורים רמונים – הנה ארבע מאות. או היו רמונים קבועים בשרשרות זולתי הרמונים הקבועים בשבכות, והיו רמוני השרשרות מאה ורמוני השבכות ארבע מאות.
1. הם לטור האחד וכו׳. בפירושו למלכים א ז׳:כ׳ ד״ה ״מאתים טורים״ מצדד רד״ק כפירוש זה הראשון. והשוו המיוחס לרש״י.
And the four hundred pomegranates. But above it says, “he made a hundred pomegranates and set them into the chainwork” (2 Chronicles 3:16)! The one hundred that the text mentions were for one row; and it had four rows of pomegranates, for a total of four hundred. Alternatively, there were pomegranates installed on the chainwork in addition to those installed on the pieces of network, and the pomegranates on the chainwork numbered one hundred, and those on the network numbered four hundred.
על פני – ר״ל בגבהם ועל כי פני האדם הוא בגובהו נקרא הגובה על פני בל׳ שאלה.
לשתי השבכות – לתלותן סביבן כמ״ש במ״א.
לכסות וכו׳ – על השבכה יאמר שכסתה על גולות הכותרו׳ אשר על פני העמודים ומעשה הכותרות מפרש במ״א.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(יד) וְאֶת⁠־הַמְּכֹנ֖וֹת עָשָׂ֑ה וְאֶת⁠־הַכִּיֹּר֥וֹת עָשָׂ֖ה עַל⁠־הַמְּכֹנֽוֹת׃
He made also the bases, and he made the lavers upon the bases;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְיַת בְּסִיסַיָא עֲבַד וְיַת כִּיוֹרַיָא עֲבַד עַל בְּסִיסַיָא.
ואת המכונות עשה – ובמלכי׳ כתיב ויעש את המכונות עשר (מלכים א ז׳:כ״ז) מכונות הם כני הכיור ושם מפורש מלאכתם.
And he made the bases But in I Kings (7:27), it is written: "And he made the ten bases of copper.⁠" The bases are the bases of the laver, and there their work is explained.
המכנות – מלשון כן ובסיס.
על המכונות – להושיבם על המכונות.
ואת המכונות עשה – ושם המכונות עשר, ועזרא מודיענו שכל זה עשה חירם השני, אבל.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(טו) אֶת⁠־הַיָּ֖ם אֶחָ֑ד וְאֶת⁠־הַבָּקָ֥ר שְׁנֵים⁠־עָשָׂ֖ר תַּחְתָּֽיו׃
one sea, and the twelve oxen under it.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְיַת יַמָא חָד וְיַת תּוֹרֵי תְּרֵיסַר תְּחוֹתוֹהִי.
ואת הסירות וכו׳ עשה חירם אביו – היינו חירם הראשון, כי הם היו מנחושת ממורט, ומלאכה זו לא ידע חירם השני.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םהכל
 
(טז) וְאֶת⁠־הַ֠סִּיר֠וֹת וְאֶת⁠־הַיָּעִ֤ים וְאֶת⁠־הַמִּזְלָגוֹת֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כְּלֵיהֶ֔ם עָשָׂ֞ה חוּרָ֥ם אָבִ֛יו לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ נְחֹ֖שֶׁת מָרֽוּק׃
The pots also, and the shovels, and the flesh-hooks, and all their vessels Huram, his master craftsman, made for King Solomon for the house of Hashem of bright brass.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וְיַת דוּדַיָא וְיַת מַגְרוֹפְיָתָא וְיַת צִנוֹרְיָתָא וְיַת כָּל מָנֵיהוֹן עֲבַד חִירָם אַבֵּיהּ (ס״א אֲבוּהִי) לְמַלְכָּא שְׁלמה לְבֵית מַקְדְשָׁא נְחַשׁ מֻצְהָב.
ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות – אע״פ שאמרנוהו כבר למעלה בא וחזר ושנה ועוד להודיענו כי נחשת היו וגם מודיענו מזלגות שלא הוזכר למעלה.
מרוק – דוגמת מרקו הרמחים (ירמיהו מ״ו:ד׳), ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳:כ״א), ובמלכים כתיב ממורט (מלכים א ז׳:מ״ה), כמו כי ימרט ראשו (ויקרא י״ג:מ׳) ותרגומו נחשת טב.
And the pots, and the shovels, and the forks Although we already mentioned it above, he repeats it again, to let us know that they were copper, and also to let us know about the forks, which were not mentioned above.
burnished – Heb. מָרוּק, similar to (Jer. 46:4): "polish (מִרְקוּ) the spears,⁠"; (Lev. 6:21): "it shall be scoured (וּמרַק) and rinsed with water.⁠" In I Kings (7:45), it is written מְמרָט, like (Lev. 13:40): "whose head will become bald (יִמָּרֵט),⁠" and the Targum renders: fine copper.
1עשה חורם אביו למלך שלמה – פי׳: כל הכלים האלה עשה חירם יפים וטובים כאביו, כלומ׳: כמו שהיה עושה אביו של חירם, שהיה נודע ומפורסם באומנות, 2כמו שאמר למעלה ״יודע...בזהב ובכסף״ וגו׳ (דברי הימים ב ב׳:י״ג). וחסר מ״אביו״ כ״ף השמוש; 3וכמהו רבים, 4כמו ״לב שמח ייטיב גהה״ (משלי י״ז:כ״ב), שפרושו ״כגהה״.
1. עשה חורם וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
2. כמו שאמר למעלה וכו׳. באחד מפירושיו שם מעלה רד״ק שאין אותו פסוק מתייחס לכשרונות אביו של חירם, אלא לחירם עצמו; עיינו שם ובהערות. למרות שבספרנו לא נזכר שם האומן (״חורם״ הוא רק שם המלך ששלח אותו), משמעות מלכים א ז׳:י״ג היא ששם האומן היה ״חירם״ (וראו פירוש ר׳ ישעיה מטראני שם). בתרגום כאן בנוסחאות המדוייקות: ״חורם רביה״ (חוץ מבעד-נוסח אחד במהדורת ל״ד-רוברט שנמצא בו ״אבוהי״, כלפנינו בכמה מהדפוסים), וכן דברי הימים ב ב׳:י״ב על הביטוי ״לחורם אבי״: ״לחורם רבא״; ולענין הכוונה בזה ראו עמוד 145 הערה 14 בתרגומו האנגלי של ג׳⁠ ⁠⁠״ס מקייבור.
3. וכמהו רבים. ראו מכלול נ׳:.
4. כמו ״לב שמח...⁠״ וכו׳. כך במכלול שם ובספר השרשים ערך ״גהה״; וראו פירוש אחר בספר השרשים שם בשם הריק״ם. וראו גם רד״ק למשלי ט״ו:י״ג. אך בפירושו למשלי י״ז:כ״ב כותב רד״ק ש״גהה״ הוא ענין ״זיו או אור״, כנראה משורש ״נגה״, ושפירוש הפסוק: ״הלב השמח הוא מטיב זיו פניו של אדם״; וראו המקורות שמציין תלמג׳ שם.
Huram his father (aviv) made for King Solomon. This means: Hiram made all these furnishings beautiful and of good quality as his father would have (ke-aviv), meaning just as they would have been made by his father who was widely known for his craftsmanship, as the text says above: “skilled … in gold, silver …” (2 Chronicles 2:13). In aviv, then, a prepositional kaf is elided. There are many cases like this, such as: “A joyful heart enhances [one’s health] gehah(Proverbs 17:22), which means ke-gehah (=as does medicine).
עשה חורם אביו למלך שלמה – אחשוב שהוא חסר וא״ו והרצון בו עשה חורם ואביו למלך שלמה וזה כי אביו ג״כ היה בקיא בזאת המלאכה כאמרו בס׳ מלכים ואביו איש צורי חרש נחשת.
נחשת מרוק – רוצה לומר: צרוף ונקי.
מרוק – זכה ובהירה כמו מרקו הרמחים (ירמיהו מ״ו:ד׳).
ואת הסירות וכו׳ – עם שכבר נאמר למעלה אמר שוב לומר שהיו מנחשת מרוק.
כל כליהם – של חצרות בית ה׳.
חורם אביו – הראוי כאביו ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גהה (משלי י״ז:כ״ב) והראוי כגהה ור״ל חורם עשאם טובים ויפים כאביו כלומר כפי מה שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול כמ״ש במ״א.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(יז) בְּכִכַּ֤ר הַיַּרְדֵּן֙ יְצָקָ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בַּעֲבִ֖י הָאֲדָמָ֑ה בֵּ֥ין סֻכּ֖וֹת וּבֵ֥ין צְרֵדָֽתָה׃
In the plain of the Jordan the king cast them, in the clay ground between Succoth and Zeredah.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

בְּמֵשְׁרֵי יַרְדְנָא אַתִּיכִנוּן מַלְכָּא בְּעוֹבֵי גַרְגִישְׁתָּא בֵּין סוּכּוֹת וּבֵין צְרֵדָת.
בככר הירדן יצקם המלך בעביא האדמה – קרקע שלא נפתחהב ולא נחפר בה מעולם,⁠ג שאילו במקום אחר עשאן היה מתירא שלא תפתח ותתוךד ותבקע האדמה תחתיהם.
בככר הירדן – אין לי אלא שאמר הכתוב שהעמודים נעשים שם, מניין שכל כלי הנחשת שעשה שלמה נעשו שם, שכן הוא אומרה בכלל: את הים אחד ואת הבקר ואת הסירות ואת היעים וכו׳ו (דברי הימים ב ד׳:ט״ו-ט״ז) משהוא כולל את הכלים ואח״כ אומר בככר הירדן.
[ז כתוב: והעמודים] שמנה עשרה אמהח קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסובנוט (ירמיהו נ״ב:כ״א) נמצא מקומו ד׳ על ד׳.⁠י
בים כתוב ועביו טפח (דברי הימים ב ד׳:ה׳) ובעמודים כתוב ועביו ארבע אצבעות נבוב (ירמיהו נ״ב:כ״א) כעביו של ים כך עביו של עמודיא, ולמה נאמר ד׳ אצבעות, ללמדך שהטפח ד׳ אצבעות. מקומו היה ד׳ אצבעותיב עגול, יצאיג עביו מתוך חללו טפחיד נמצא חללו ג׳ מאות ושמנים וג׳ על ג׳ חלקים מארבע בטפח,⁠טו שהמרובע יתר על העגול רביע. כמה הן אמותטז ששה משלשים ששה טפחיםיז י׳יח אמות נשתיירו שם ששהיט טפחים וג׳ חלקים בטפח עשה אותם על רום אמה [כבטפח ששים אמה ששהכא פעמים על עשרים טפחים מאה ועשריםכב וששה טפחים על עשרים טפחים אמה ועשרים וששה פעמים שלשים וששה פעמים] ששים אמה ו׳ טפחים של כ׳ טפחיםכג מאה עשרים וה׳כד פעמים שלשיםכה ושש פעמים.
מעשה שלמה, כיור נחשת כנגד אותו שלכו משה וכדתנינן התם (מדות ג׳:ו׳) כיור היה נתון בין האולם ולמזבח משוך כלפי דרום, כי המזבח מכוון כנגד היכל וכתליו, ושם היו מעמידים נדות ויולדות וזבות וגיורות נודרות ומתנדבותכז בשעת קרבנותיהן, כי כשהיה הכהן מקריב הקרבן היה מקריבו לשם בעל הקרבן והיה נותן עיניו בו ורואהו ואומר לוכח יערב ויקובל קרבנך ותיטהר.⁠כט ונשים אין דרכן להסתכל בהן, ולכך היו עומדות בין מזבח לפתחו של אולם בצד הכיור והיו נראות מתוך צחצוח ציהובל הכיור כאספקלריא המאירהלא, ועיני הכהן היה נתוןלב כלפי הכיור, כי הואלג ניתןלד בין מזבח לפתחו של אולם, ומשם היה רואה תמונת האשה בעלת הקרבן והיה זורק לשמה ומתפלל עליה, וזהו: במראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועדלה (שמות ל״ח:ח׳) שהיו נראות מתוך כיור הנחשתלו ממורט וצהוב צחצוחולז ועיני הכהן בכיור ולא בנשיםלח.⁠לט ובמכילתאמ אחריתא: כהנים מטילים גורלות וכל מי שיעלה גורלו ואפילומא כהן גדול עומד בצד סוטה ואוחז בבגדיה; אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שמגלה את לבה וסותר את שערה (תוספתא סוטה א׳:ז׳), וחלילה להסתכל בהמב לפני ה׳ פתח אהל מועד, לצד הכיור היה מעמידה ומשם היה רואה לבה ושערה וחלילה מהביטמג קריעתה ופרימתה, והוא הנכון אלמד במראות הצובאות.
א. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853: ״במעבה״ (כמו במלכים א ז׳:מ״ו)
ב. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״נפחתה״
ג. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים: ״לעולם״.
ד. כך בכ״י מוסקבה 853, וכעי״ז בכ״י מינכן 5 (״תיפחת ותיתוך״). ובכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים חסרות המילים: ״תפתח ותתוך״
ה. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״אומר״.
ו. כך במהד׳ קירכהיים, וכ״ה בפסוק. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״אחד... היעים וכו׳⁠ ⁠⁠״): ״ואת המכונות ואת הכיורות ואת העמודים״, בכ״י מוסקבה 853: ״ואת הכי⁠(נ)⁠ורות ואת העמודים״, ובכ״י מינכן 5: ״ואת הכיורות ואת המכונות ואת העמודים״
ז. נוסף במהד׳ קירכהיים. חסר בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 וכ״י מינכן 5.
ח. בכ״י רוסטוק: ״שמונה עשר אמות״
ט. כך בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים, וכן מופיע בפסוק. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853: ״יסובבנו״
י. כלומר עיגול שהיקפו י״ב אמה קוטרו ד׳ אמה וממלא ריבוע בשיעור ד׳ על ד׳.
יא. בכ״י מינכן 5 נוסף: ״ארבע אצבעות״
יב. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5: ״אמות״
יג. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״הוצא״
יד. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״טפח״.
טו. אולי המספר 383 הוא נפח הנחושת של הדפנות, שכאשר מחשבים את עובי הדפנות כ״יוצא מתוך חללו״ (כלומר שמוסיפים למידות החלל טפח לכל צד), יוצא שנפח הנחושת הוא 286.77 אמה2 על טפח (אם מחשבים באמה בת ו׳ טפחים, ו-288.16 אם מחשבים באמה בת ה׳), שזה כמעט 383 אמה2 על ¾ טפח. וצ״ע.
טז. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״הן אמות״): ״אמות הם״.
יז. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. ובכ״י מינכן 5 (במקום ״ששה משלשים ששה טפחים״): ״מששה ששה טפחים״
יח. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״עשרים״
יט. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מינכן 5. בכ״י מוסקבה 853: ״ששים״
כ. נוסף במהד׳ קירכהיים ע״פ כ״י רוסטוק 32. חסר בכ״י טורינו 124 (לפי עדות קירכהיים), מוסקבה 853, מינכן 5
כא. כך בכ״י רוסטוק 32. במהד׳ קירכהיים: ״ששים״.
כב. כך בכ״י רוסטוק 32. במהד׳ קירכהיים חסר ״על עשרים טפחים מאה ועשרים״
כג. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״ששה פעמים על עשרים פעמים״
כד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״וששה״
כה. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5 חסר ״שלשים״
כו. בכ״י מינכן 5 נוסף: ״מעשה״
כז. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״ויולדות.. ומתנדבות״): ״וזבות ונזירות נודרות ומתנדבות״, ובכ״י מינכן 5: ״ויולדות ונזירות ונודבות״
כח. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״לו״
כט. בכ״י רוסטוק 32: ״ויטהר״
ל. בכ״י רוסטוק 32: ״וציהוב״
לא. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5 חסר ״כאספקלריא המאירה״
לב. כך בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853: ״היו״
לג. כך בכ״י מינכן 5 ומוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים: ״היה״
לד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5: ״נתון״
לה. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״אשר.. מועד״
לו. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום כיור הנחושת״): ״כיור של נחושת״
לז. כך בכ״י מוסקבה 853. בכ״י רוסטוק 32 ובמהד׳ קירכהיים: ״וצהובו וצחצוחו״. ובכ״י מינכן 5 חסר: ״צחצוחו״
לח. בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״ובדמותן״
לט. פירוש זה מופיע גם בפענח רזא שם בשם ״רבי״
מ. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5: ״וכדאיירינן במכילתא אחריתא״
מא. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״וכל מי.. ואפילו״): ״ולמי שיעלה אפילו היה״
מב. בכ״י רוסטוק 32 נוסף: ״אלא״
מג. כך בכ״י רוסטוק 32. במהד׳ קירכהיים: ״להביט״. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 חסרות המילים ״וחלילה להביט״
מד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מינכן 5. בכ״י רוסטוק 32: ״והוא נכון אל״, בכ״י מוסקבה 853: ״והוא אל נכון״
בעבי האדמה – תרגומא גרגושתא, בארדילא בלעז.
בין סכות ובין צרדתה – ובמלכים כתוב צרתן צרדתה הוא מקומו של ירבעם וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה (מלכים א י״א:כ״ו) לפי שמת מטמא באהל וגם מצורע כמו כן וכן עבודה זרה כמו ששנינו בפרק ג׳ דעבודה זרה בסופו אלמנה שאלמן ישראל מאלהיו מן צרדתה נראה שהצר התורה ולא הרחיבה הצר דת אלהינו כן פירש לי דודי ז״ל.
in the thickness of the ground The Targum renders: clay, ardille in Old French.
between Succoth and Zeredathah In I Kings (7:46) it says Zarethan. Zeredathah was the place of Jeroboam, (11:26): "And Jeroboam the son of Nebat, an Ephraimite of Zeredah, whose mother's name was Zeruah, a widow.⁠" Since a corpse conveys ritual contamination in a tent, and a mezora likewise, and so it is with an idol, as we learned at the end of the third chapter of Abodah Zarah (Mishnah 8). "A widow" means that he widowed [isolated] Israel from its God. "From Zeredah" means that he narrowed the Torah and did not broaden it; i.e., מִן הַצְרֵדָתָה, means הֵצַר דַּת אֱלֹהֵינוּ he narrowed the law of our God. My uncle of blessed memory explained it to me in this manner.
בעבי האדמה – פי׳: בעבי הקרקע יצקם – 1לא שעשה להם כורים לצקת בהם, כי לא יתכן לכלים גדולים כאלה. 2ויונתן תרגם ״במעבה האדמה״ (מלכים א ז׳:מ״ו)3״גרגשתא״, והוא עפר אדום יעשו ממנו הכורים, להתיך בהם המתכות.
בין סכות ובין צרדתה – ובספר מלכים ״ובין צרתן״ (מלכים א ז׳:מ״ו); ו״צרתן״ ו״צרדתה״ 4קרובים בלשון.
1. לא שעשה להם כורים וכו׳. ר״ל: אין הכוונה שעשה מאותו עפר האדמה ״כורים״ – היינו כלים שיוצקים בהם מתכת (ראו ספר השרשים ערך ״כור״) – כדי לצקת אותם כלי המקדש; כי בין אותם כלי מקדש נמצאים כמה שהם גדולים מדי לכך, כגון הכיורות הנזכרים בפסוק יד. אלא, הכוונה היא שהוא יצק את הכלים באדמה עצמה; השוו ספר השרשים ערך ״עבה״. וכן נשמע מהמיוחס לתלמיד רס״ג. והשוו רד״ק על מלכים א ז׳:מ״ו.
2. ויונתן תרגם וכו׳. השוו דברי רד״ק שם. וראו דבריו בספר השרשים ערך ״עבה״, שם מתברר שהוא תופס בדעת התרגום כי באמת עשו כורים מאותו עפר כדי לצקת את כלי המקדש הנמנים כאן, לעומת הפירוש שרד״ק מעדיף. ברם, מדבריו על הפסוק במלכים נשמע כי הוא מבין בדעת התרגום שיצקו אותם בעפר שרגילים לעשות ממנו כורים, אבל לא שעשו את הכורים; ובכן, אין בזה סתירה לשיטת רד״ק. לשון רד״ק כאן אינה ברורה לחלוטין לענין זה; אך ממה שאינו כותב במפורש שדברי התרגום נוגדים את דבריו, יותר נראה שהבנתו בתרגום כאן היא כהבנתו בפירוש למלכים.
3. גרגשתא. הביטוי השלם הוא: ״בעובי גרגישתא״.
4. קרובים בלשון. על הפסוק במלכים הוא מפרש ש״שני שמות היו לו״; השוו דברי הימים א א׳:ז׳ ד״ה ״ורודנים״. וראו המיוחס לרש״י.
In the ‘avi ha-adamah (=thickness of the earth). This means that he cast them in the ‘avi ha-qarqa‘ (=depth of the ground), not that he made smelting pots in which to cast them—for that would not be possible for such large vessels. Targum Jonathan renders “in the ma‘aveh ha-adamah (=thickness of the earth)” (1 Kings 7:46): [be-‘ovi (=in the thickness of)] gargishta, which is a red-colored soil from which smelting pots are made, for the purpose of casting metals.
Between Succoth and Zeredathah. In the book of Kings [it says], “and Zarethan” (1 Kings 7:46): “Zeredathah” and “Zarethan” are phonetically similar.
ובין צרדתה – היא צדתן בס׳ מלכים.
בככר – במישור.
צרדתה – ובמ״א נאמר צרתן ובשתי השמות נקראה.
בעבי האדמה – חפר באדמה צורות הכלים ההם ושפך שם הנחושת לאחר התכה.
בככר – עמ״ש מלכים שם פסוק מ״ו, ושם בין סוכות ובין צרתן, ובימי עזרא נשתנה השם.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יח) וַיַּ֧עַשׂ שְׁלֹמֹ֛ה כׇּל⁠־הַכֵּלִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לָרֹ֣ב מְאֹ֑ד כִּ֛י לֹ֥א נֶחְקַ֖ר מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֹֽשֶׁת׃
Thus Solomon made all these vessels in great abundance; for the weight of the brass could not be found out.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

וַעֲבַד שְׁלמה כָּל מָנַיָא הָאִלֵין לְסוֹגִי לַחֲדָא אֲרוּם לֵית סוֹף לְמַתְקַל נְחָשָׁא.
ויעש שלמה כל הכלים האלה לרב מאד – בס״א כ״י כתיב את כל הכלים וגם בדפוס ישן מויניציאה נכתב את בגליון ולא מצאתי כן בכל שאר הספרים.
כי לא נחקר – כ״כ היו ברבוי מופלג עד אשר לא נחקר לדעת משקלם.
ויעש – ושם וינח, עמש״ש.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יט) וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֔ה אֵ֚ת כׇּל⁠־הַכֵּלִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֶ֨ת⁠־הַשֻּׁלְחָנ֔וֹת וַעֲלֵיהֶ֖ם לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃
And Solomon made all the vessels that were in the house of God, the golden altar also, and the tables upon which was the showbread;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל
(יט-כב) סיכום כלי הזהב * – מלכים א ז׳:מ״ח-נ״א
וַעֲבַד שְׁלמה יַת כָּל מָנַיָא דִי בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיַת מַדְבְּחָא דְדַהֲבָא וְיַת פָּתוֹרַיָא דִעֲלֵיהוֹן לְחֵם אַפַּיָא.
אשר בית – אשר לבית האלהים.
ועליהם – על השלחנות סדרו לחם הפנים.
ואת השלחנות – ובמלכים לא הזכיר רק שלחן א׳, ומ״ש ועליהם לחם הפנים למ״ד שלא סדרו רק על של משה פי׳ שהיו ראוים להניח עליהם, וכן מ״ש לבערם למ״ד שלא היו מדליקין רק את של משה פי׳ לבער את הנרות.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל
 
(כ) וְאֶת⁠־הַמְּנֹר֞וֹת וְנֵרֹֽתֵיהֶ֗ם לְבַעֲרָ֧ם כַּמִּשְׁפָּ֛ט לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר זָהָ֥ב סָגֽוּר׃
and the candlesticks with their lamps, that they should burn according to the ordinance before the Sanctuary, of pure gold;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

וְיַת מְנַרְתָּא וּבוֹצִינֵיהוֹן לְאַדְלָקוּתְהוֹן כַּד חֲמֵי קֳדָם בֵּית כַּפּוֹרֵי דְהַב טָב.
ואת המנרות ונרותיהם – להוציא מלבן של מפרשין נרות היו עושין מגופה של מנורה ואדוקין בה שהרי כתיב ואת המנורת ונרותיהם מה שהזכיר את הנרות בפני עצמן ולא שאר מעשה המנורה בפני עצמן גביעים כפתורי׳ ופרחים מכלל שלא היו הנרות אדוקין והואיל ואין אדוקין בה נראה כמעשה אחר וצריך להזכיר נרותיהם אבל שאר מלאכות שהיו אדוקין בה אינו מזכירם שנקראים על שם המנורה ומה שעשה עשר מנורות ועשר שלחנות ועשר כיורים והכרובים וכל אשר עשה מפורש בברייתא דר׳ פנחס בן יאיר.
And the candelabra and their lamps To remove [the false idea] from the hearts of those who explain that the lamps were made from the body of the candelabrum and attached to it, because it is written: "and the candelabra and their lamps.⁠" Since Scripture mentions the lamps separately and not the remaining work of the candelabrum separately, namely the cups and the flowers, we deduce that the lamps were not attached, and since they were not attached to it, they appeared like a different work, and it was necessary to mention the lamps, but the other works, which were attached to it, he does not mention because they are called by the name of the candelabrum, and [the reason] he made ten candelabra, ten tables, ten lavers, the cherubim, and all that he made is explained in the Baraitha of Rabbi Phinehas the son of Jair (Midrash Tadshe, ch. 2).
לבערם כמשפט – בכ״ף ובפתח.
ונרתיהם – הם העשויים כעין בזיכים ובהם השמן והפתילה.
לבערם – מלשון הבערה והדלקה.
הדביר – זהו בית קה״ק.
סגור – הנסגר בכור הצורף לטהרו מסיג.
לבערם – העשוים להדליק בהם הנרות כמשפט התורה אשר עמדו לפני הדביר המה היו מזהב סגור.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(כא) וְהַפֶּ֧רַח וְהַנֵּר֛וֹת וְהַמֶּלְקַחַ֖יִם זָהָ֑ב ה֖וּא מִכְל֥וֹת זָהָֽב׃
and the flowers, and the lamps, and the tongs, of gold, and that perfect gold;
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

וְשׁוֹשַׁנָהָא (ס״א וְשׁוֹשַׁנְתָּא) וּבוֹצִינַיָא וְצִבְתַּיָא דְהַב דְכֵי הוּא גְמִיר כּוֹלָא דִדְהַב.
והפרח – פירשו רבותינו הוא כנגד אותו פרח שהוסיף משה בפרשה בהעלותך עד ירכה עד פרחה וגו׳ (במדבר ח׳:ד׳) שלא נאמר בתרומה.
והמלקחים זהב – שמגביהים הפתילה מן הנר שיש בו השמן.
הוא מכלות זהב – מזוקק וצרוף, פיין בלעז. ובמנחות מפורש מכל זהב שהיה לו לשלמה מרוב הזהב שנכנס במנורה לזוקקה ולקיים מנורת זהב טהור (שמות כ״ה:ל״א).
And the flower Our Rabbis explained that this corresponds to the flower that Moses added in the section, "Behaalothecha": (Num. 8:4) "to its rootstock, to its flower, etc.,⁠" which is not mentioned in "Terumah.⁠"
and the tongs were gold with which they would lift up the wick from the lamp containing oil.
it was fine gold Refined and purified gold, fin in Old French, refined, pure, and in Menahoth (29a) it is explained: out of all the gold that Solomon had, out of the abundance of gold that entered the candelabrum to refine it and purify it and to fulfill the commandment of making a candelabrum of pure gold.
הוא מכלות זהב – כמו ״כלי זהב״, כלומ׳: כל כלי המנורה הוא זהב. 1ויש מפרש׳ ״מכלות זהב״ כמו ״כליל זהב״, כלומ׳: 2זהב מזוקק הרבה. 3וכן בדברי רבותי׳ ז״ל (בבלי מנחות כ״ט.): עשר מנורות עשה שלמה, וכל אחת ואחת הביא לה אלף זהב, והכניסוהו אלף פעמים לכור, והעמידוהו על ככר זהב.
1. ויש מפרש׳ וכו׳. ראו המיוחס לרש״י.
2. זהב מזוקק הרבה. ר״ל: מטוהר מהפסולת שבו.
3. וכן בדברי רבותי׳ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. הכוונה היא שזיקקו את הזהב עד כדי שאלף ככר נעשו ככר אחד. וראו גם לשון התרגום: ״הוא גמיר כולא דדהב״.
Mikhlot gold. This is akin to “kelei (=items of) gold,” meaning: All the items on the lampstand were gold. But some explain “mikhlot gold” to mean “kelil (=of pure) gold”; that is, highly refined gold. [We find] the same in a rabbinic source (b. Menaḥot 29a): “Solomon made ten lampstands: for each one he brought one thousand [talents of] gold, and he placed it in a smelting pot one thousand times, turning it into one talent of gold.”
הוא מכלות זהב – מכלות הוא מקור בפלס משלוח והרצון שהכל בשלמות הוא זהב.
והפרח – כעין פרחי אילן הנעשים במנורה כמ״ש בתורה.
והמלקחים – הצבתים שבהם לוקחים הפתילה למושכה ולהושיבה במקומה.
מכלות – מלשון כל.
והפרח – קבוצת הפרח.
זהב – היו מזהב.
הוא מכלות זהב – היה כליל זהב מבלי תערובות סיג.
הוא מכלות זהב – שהיה מזהב מזוקק כמו זהב המנורה, ועמש״ש (פ׳ מט).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(כב) וְהַֽמְזַמְּר֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַכַּפּ֥וֹת וְהַמַּחְתּ֖וֹת זָהָ֣ב סָג֑וּר וּפֶ֣תַח הַ֠בַּ֠יִת דַּלְתוֹתָ֨יו הַפְּנִימִיּ֜וֹת לְקֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֗ים וְדַלְתֵ֥י הַבַּ֛יִת לַֽהֵיכָ֖ל זָהָֽב׃
and the snuffers, and the basins, and the pans, and the fire-pans, of pure gold. And as for the entry of the house, its inner doors for the most holy place, and the doors of the house, that is, of the temple, were of gold.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

וּמְזַמְרַיָא וּמִזְרְקַיָא וּבָזִיכַיָא וּמַחְתְּיָתָא דְהַב טָב וּתְרַע בֵּיתָא דָשׁוֹהִי גַוְיָתָא לְקוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וְדָשֵׁי בֵּיתָא לְהֵיכְלָא דַהֲבָא.
והמזמרות – כלי זמר.
והמזרקות – לזרוק בהם דם על המזבח.
והכפות – לבזיכי לבונה.
והמחתות – לחתות בהם תרומת הדשן להרים מעל המזבח ולקח מלא המחתה וגומר (ויקרא ט״ז:י״ב).
And the musical instruments – Heb. וְהַמְזַמְּרוֹת.
and the basins with which to sprinkle the blood on the altar.
and the spoons for th e spoons of frankincense (Lev. 24:7).
and the censers with which to gather up the part of the ashes that is separated [from the rest and cast beside the altar, as in Lev. 6:31, (and the rest of the ashes) to pick up from the altar, (ibid. 16:12): "And he shall take a full censer, etc.⁠"
להיכל זהב – פי׳: מצופות זהב; כי הדלתות מעץ היו כמו שכת׳ בספר מלכים, אבל היו מצופות זהב (מלכים א ו׳:ל״ד-ל״ה).
Of the Great Hall—gold. This means: overlaid with gold; for as it says in the book of Kings, the doors were of wood but they were overlaid with gold (1 Kings 6:34–35).
דלתותיו הפנמיות לקדש הקדשים וגו׳ – ידמה שלקדש הקדשים היו ארבע דלתות בפתח אחד שתי דלתות הפנימיות היו זהב ושתי הדלתות החיצוניות היו עץ שמן והיו מצופות זהב וכן הענין להיכל.
והמזמרות – כלי הזמר.
והכפות – הבזיכין שבהם הלבינה הנתון על מערכת לחם הפנים.
והמחתות – הכלים העשוים לחתות ולשאוב בו האש על הקטרת.
דלתותיו – בין דלתותיו הפנימיות ולתוספת ביאור אמר לקדש הקדשים ובין דלתות ההיכל היה מצופים זהב.
והמזמרות – כלי זמר.
ופתח – הוא פי׳ למש״ש ופותות – שהם המפתחות, ופי׳ מפתחות הבית לדלתותיו הפנימים ולדלתי הבית היו זהב.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

דברי הימים ב ד – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, מקבילות במקרא דברי הימים ב ד, עולם המקרא דברי הימים ב ד, תרגום כתובים דברי הימים ב ד, מיוחס לתלמיד רס"ג דברי הימים ב ד – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) המבוססת על מהדורת קירכהיים, ובתוספת תיקונים והערות מאת עזריאל רוזנשטרק, מיוחס לרש"י דברי הימים ב ד, רד"ק דברי הימים ב דמהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר), רלב"ג דברי הימים ב ד, מנחת שי דברי הימים ב ד, מצודת ציון דברי הימים ב ד, מצודת דוד דברי הימים ב ד, מלבי"ם דברי הימים ב ד

Divrei HaYamim II 4, Biblical Parallels Divrei HaYamim II 4, Olam HaMikra Divrei HaYamim II 4, Targum Ketuvim Divrei HaYamim II 4, Attributed to Student of R. Saadia Gaon Divrei HaYamim II 4, Attributed to Rashi Divrei HaYamim II 4 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (London, 1952) (CC BY 3.0), Radak Divrei HaYamim II 4 – Translation by Professor Yitzhak Berger (all rights reserved), with his gracious permission, Ralbag Divrei HaYamim II 4, Minchat Shai Divrei HaYamim II 4, Metzudat Zion Divrei HaYamim II 4, Metzudat David Divrei HaYamim II 4, Malbim Divrei HaYamim II 4

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×